זהו, נגמר...
לא עוד שירי אהבה, לא עוד הודעות, לא עוד 'אני אוהבת אותך'
יותר מחמש פעמים ביום, לא עוד הפגנת אהבת יתר...
אני מתקרבת יותר מידי, ואתה מתרחק לך. כנראה שמתחתי את החבל
יותר מידי חזק, אז אני מרפה לאט לאט, אני מנסה ללמוד
מטעויות... כי לפעמים הן מתעתעות בי ולא נותנות לי לנוח.
אני יודעת שהלחץ הזה חונק אותך, אז לא, אני לא אשנה את עצמי
בשביל אף-אחד - אפילו לא בשבילך...
אני לא אקריב חלק ניכר מימני, אני רק מבטיחה להתפשר, אני
מבטיחה לנסות...
מאידך והלאה כמעט ולא תשמע ממני...
החתול לא ירדוף אחר הכלב, אלא הכלב אחר החתול.
אני אלמד, אני אשיר כמו שאני אוהבת, אעלה בטונים גבוהים בלי
לזייף אפילו טיפה, אני אמשיך לכתוב כי ההשראה תחזור אליי, היא
עוד תחזור ותפתיע בגדול!
פגעת בי בדבריך, אבל אני מחוזקת, כי פגעת בי רק לטובה...
אני לא אהיה עוד אחת מהבחורות שהוקסמת מהן בעבר, אלה שרדפת
אחריהן והראו שאכפת להן ממך - בדרכן...
אני אהיה אני אנוכי, אותו 'מוצר' רק בעטיפה שונה ומחודשת...
אהיה הכי נמכרת, הכי משגשגת... הכי מוצלחת...
כן כן, אני טיפוס רומנטי. אני חושבת עליך ואוטומטית יוצאות לי
המילים על דף, בלי לאמץ אפילו תא אחד במוח, רק הלב מתאמץ...
את כל השירים עליך, שבטח לא יפסיקו לשצוף ממני כנהר, אשמור
לעצמי בתוך המגרה, או אראה לאלה שמסוגלים לסבול את הפגנת האהבה
המוגזמת שלי...
אני מבטיחה, לא עוד 'קוצ'י מוצ'י', מהמאוהבת הנתונה לרגליך,
אהיה המאוהבת הקשה להשגה, הפעם ארפה ממאמצים, אחזור לחיים
הקודמים כאילו אתה לא היית קיים אז... ורק שעכשיו אתה עוד
שארית נחמדה בחיים ואולי לא תו...
אעשה הכל...
אעשה זאת בלב שלם...

עד שמישהו פה יאהב ובו זמנית ישבר,
והפעם זאת לא תהיה אני -
זה יהיה אתה...