ענבל בן חיון / ילדה |
חובקת ברכיה
יושבת בוכה.
הם קרעו מעליה שמלת תמימותה
פרעו שערה
והיא כה רכה
היאך אאסוף רסיסי תקוותה?
ומה אומר לה?
ילדתי שבגרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|