ענבל בן חיון / סתיו |
סתיו... הנה כבר הרוח הקרירה הנושאת אותך פנימה, אל עצמך האויר המלא כולו באותו שיר מלנכולי של שלווה - נוגה ואתה שוב לוגם בנשימה עמוקה את רגבי אדמתך כשדממת הריח מתפשטת מותירה אותך איתך. מנסה לעמוד על אותה תחושה מתגנבת- געגוע ישן כמו של רגע לפני השינה |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|