אוהד ויצמן / הבכי עוד יחדול |
שהעיינים שלי
הן לא הראשונות שדמעו
וגם לא האחרונות,
אבל הן מציפות
ולא חדלות,
כואבות.
אני יודע
שגם את בוכה
חושבת על כל מה שקרה.
עיינים אדומות, עצובות
ניזכרות.
תדעי, זה יעבור
הבכי עוד יחדול.
רק תדעי שאותך אנצור,
רק תבטיחי לי
לזכור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|