אביב רובין / כחול |
הכחילי פנייך בראותך עזבון,
הכחילי פנייך בראותך את גבו,
ושאי מבטך אל מעבר כתפו,
כשיביט לאחור וקווי,
כי יעצור ויבהה כיוונך ויביט הוא דרכך
אל משרע אוהלו היבש השחוח,
ראי כי כחולות הדמעות בעייניו
ופרח כמוש אצור בידו,
הסכיתי יללות תנים בראשו
ומטהו רועד בטומנו באפר,
כי את לך הלכת לא הוא שעזב,
את נטשתהו במחות הפצריו,
את לך טמונה בלבו לרגליו.
אני חושב שבשיר הזה אני הבנתי
שהתקדמתי בכתיבה שלי המון
מאז כתבתי לראשונה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|