שום דבר לא משתווה לעיניך החומות
שפתייך האדומות המוצלות באור הנרות
מרקם ידיך הרך המלטף כחום הלהבה
ואתה ממשיך ללחוש לי מילות אהבה

קולך הנמוך מתלווה לקולות הטבע
פורץ דרך גני הפרחים וממשיך לעמקי הסלע
חוצה הרים ויערות שלמים
המפזרים באוויר ניחוח אורנים

כעת אני שקועה בתוך עיניך העגולות
ים של רגשות עפים אליי מתוך הלהבות
מאבדת את האחיזה מהכל, מרחפת
פרפרים בבטן, צמרמורות, מתאהבת

אני בחיים לא אשכח את חיוך המתוק
שאני מרבה לחשוב עליו גם מרחוק
כל השיר הזה הוא עליך, נכון
וכל זה קרה בגשם הראשון