אביב רובין / משחק |
כמו ילד בלונה פארק,
מגלה פינות נסתרות
כיווצים גרגורים
וקפלים עמוקים, נסתרים,
פרצוף של אושר תמידי
בנשימות מהירות קצובות,
מבין רגלי עולם שלם
מתבונן בקימור, קישות הגב,
לומד כמו תינוק עולל - מגלה חושים,
תחושות וקולות מוכרים,
אך עדיין
כל פעם מחדש, מתרגש מרגיש,
מערות של צבע מעורבל,
ואצבעות חוקרות,
רק מקווה
שאחרי זה את,
תתני לי שוב,
לשחק.
זו יצירה ישנה שלי שכתבתי בזמנו למגירה
והחלטתי אחרי עריכה קלה לפרסם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|