|
כשתבואי להסביר לי למה
הפרחים כבר לא צוחקים
כבר לא מחייכים אלי
לא זוהרים
לא צובעים את האבן
בצבעי פסטל מרגיעים
המשכיחים במרמה
המשקיטים דממה
נבלו
אבדו מצבען
ושוכבים עכשיו
על מצע האבן הקרה
ללא רוח חיים
כמוך
כמוני
אגיד לך
שאת התשובה
יכלת לספק
את השאלה לא
אגיד לך
שבלילות הקרים
בין דמעה לדמעה
בהם אני מתכסה בשמיכה
למרות שיודע
שהקור לא יעבור
כי לא מבחוץ הוא בא
בלילות
בהם אני מחמיץ שינה
ומסתכל לתקרה
המסתכלת עלי
בפנים ריקות
למחצה
אדע
שאין ברירה
אדע
או שלא אדע
כי אלוהים נמצא
בפרטים הקטנים
וכך את
וכך אני
אבל איפה
אלוהים?
זו השאלה.
|
|
|
בהתבונני בשלל
הדמויות
הססגוניות יותר
והססגוניות
פחות, רואה
אנוכי, מלבד
חיקוי זול (ואכן
פחות מוצלח) של
השער האחורי של
העיר, התהוות של
תרבות
אלטרנטיבית
שתביא לשאר
בהפוכה.
הסלוגנים של
"במה חדשה" אכן
זקוקים לדרשה.
-- פרופ' פ' לצן
בשעת 0, יום
שלישי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.