ארבל הכרמלי / משב רוח מהתל |
שובל שמלתך בידר;
אל עכוזך שנחשף הייתי מסתכל
ומשפך לבי היצר התעורר,
בקלות ריחף על כנפי דמיון
ואת גופך לעצמו- ביקש.
ממבוע לבי - כנחל היה מפכה
ואלייך ניתב.
משב רוח מהתל
שובל שמלתך בידר;
מחזה נפוץ עבורך, כנראה,
וכאילו מאומה לא התרחש-
המשכת על עקבייך לטופף
ומזירת פיתוי שלא מדעת - להתרחק.
את חושבת שזה הוגן?
24/02/06 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|