פרות רבות
זבחתי
במה שחשבתי -
מקדש אהבתך
פצעתי את עצמי
שוב ושוב
ללא אבחנה
וללא קני מידה
היית כל מה
שייחלתי לעצמי
כך בחרתי לחשוב
הכול התפוגג לו כבר
מלפני זמן רב
אתה רצחת את אותן הפרות הקדושות
דרכת עליהן, הפכת לשפחותיך
הותרת אותן מרוטשות לזבובים
הפצעים המדממים שלי עשו לך שמח בלב
עזבתי אותך
בריאה ונחושה יותר בלעדייך
לא נועדנו להיות אחד של השני
טוב יותר כך
כשאוהב שוב,
אלוהים הוא עדי,
לא אזבח עוד פרות
לעולם
ולא אפצע אלא בשוגג...
לסקרלט אוהרה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.