אגדה שהייתה על פיה קסומה
עיניה בוהקות והיא כל כך תמימה
כישפה את כולם בטוהר פשוט
ובכלל לא קל לעמוד בתחרות
הייתה יפה כל כך אז במסיבה
בעיניה השתויות הציעה לי אהבה
וכששפתיה נגעו בשלי, עצר העולם מלכת
לא רציתי לעזוב או לתת לה ללכת
הייתי מנשקת כל פיסת קסם בגופה
אתלוש ריס מעיניי ואחכה לכוכב שייפול
רק כדי לבקש לי אותה
בן תמותה לא יבין ריקוד בלי מנוחה
האלים חוגגים, אני בדמעות - והנה גם ונוס בוכה
הייתה לי להכל אך אותה אולי לעולם לא אדע
הייתה לי לחלום ונהפכה לאגדה
באה אבירה ולקחה לי את הנסיכה
ועכשיו ריק לי נורא כאן בבית המלוכה
הסופים הטובים כנראה באמת נסגרו בספרים
ואגדות כנראה יישארו אגדות
אם אאבד אותה לא אסלח לעצמי
לכן אמשיך להתפלל בלילות

מסביבך ילדה עדיין רואה הילה לבנה
אל תוותרי עלינו נסיכה קטנה...