"ראית, ראית איך צעקתי עליהם, נ-ה-ד-ר. מה אגיד לך אוי, נעשה
לי קל על הנשמה. הכי אני אוהבת זה לכעוס. זה כזה טוב ומשחרר
א-מחייה. ראית, ראית איך עשיתי אותם כל כך קטנים, כמו נמלים
דרכתי עליהם, הפכתי אותם לכלום, ממש כלום, ראית, ראית. אוי מה
אגיד לך, איך שאני נהנית לכעוס. קראתי  באיזה שהוא מקום שהכעס
טוב לבריאות.  בגלל שגורם  להרחבת הריאות בגלל הצעקות, לניקוי
העיניים בגלל ריבוי המצמוצים. בטח משחרר קצת אנדורפין שמוריד
לחץ דם. תאמיני לי יותר טוב מפעילות גופנית מאומצת. ושלא תספרי
לאף אחד אבל לפעמים יותר טוב מאורגזמה בחיי. כמה שאני אוהבת
לכעוס פשוט מקסים מה שעשיתי להם, אין כמו קצת כעס לבריאות
בדיוק כמו שכתוב במחקרים.

"אני לא בטוחה  כי במחקרים זה היה על כעס. אני חושבת שזה דווקא
היה על הבכי שטוב לבריאות שמנקה את העיניים, שמשחרר את הלחץ
בחזה ומרחיב את הריאות אה וגם מיישן, אני חושבת שזה היה על
הבכי."

"תגידי את תמיד צריכה לא להסכים עם כל מילה שיוצאת מהפה שלי?
נו, באמת. הצחקת אותי, שאני אבכה? את ראית אותי פעם בוכה? מי
אני שאבכה? ועל מה את רוצה שאני אבכה?  אם אני מציקה להם, זה
רק גורם לי לצחוק וליהנות. את פשוט לא נורמאלית, מטומטמת,
דבילית ונמושה."

"טוב, טוב, לא צריך כל כך ל'תעצבן, אז אולי טעיתי. אם זה לא
היה על הבכי זה בטח היה על הצחוק כי כבר אמרו פעם, מישהו אמר
שהצחוק יפה לבריאות, אז אולי כדאי לך לצחוק במקום לכעוס??"

"תגידי, מה יש לי לצחוק, שכולם שונאים אותי ומפחדים ממני? אם
אצחק, אולי לא יפחדו ממני? לא ממש לא מתאים לי. תביני,  אני
אוהבת להפחיד ואני חוגגת כשמפחדים, אז אמשיך לכעוס ואת אם
תרגיזי אותי אכעס גם עליך. "

ובינינו אין כמו הכתיבה שמששחררת את הכעס ומביאה את הצחוק-בכי
לידי פורקן, אבל זה לא במקום שום תחליף לדברים הטובים באמת.