|
איך זה שכשאני נזכרת בה עולה בי חלחלה?
איך זה שכשאני רואה אותה אני נתקפת בחילה?
איך זה שכשאני נתקלת בפרצוף שלה אני על סף הקאה?
איך זה שכשאני מדברת איתה אני מרגישה מגעילה?
איך זה שכשאני מתרחקת ממנה אני עושה לעצמי טובה?
איך זה שהיא יכולה להסתכל במראה ולראות את עצמה?
איך זה שהיא יכולה להיות כ''כ נחשה בלי שום סיבה?
איך זה שהיא יכולה לנצל אנשים בלי לשים?
איך זה שהיא יכולה לעשות מה שבא לה והם לא מבינים?
איך זה שהיא יכולה להיות כ''כ רעה ולהעמיד פנים?
איך זה שהם לא יודעים?
איך זה שהם לא נזהרים?
איך זה שהם לא מתייחסים?
איך זה שהם לא רואים?
איך זה שהם לא מרגישים?
איך נעשה שאפשר לשכוח?
איך נעשה שאפשר לסלוח?
איך נעשה שאפשר לברוח?
איך נעשה שאפשר להאיר?
איך נעשה שאפשר להבהיר?
לאותם חברים שאובדים? |
|
|
השיטה שלי זה
לוזריות
מודעת משולבת
עם
בטחון עצמי
מופרז.
כמו ג'ורג'
קונסטנזה
אבל בלי
הצחוקים.
יעקב פופק מגלה
את השיטה שלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.