נגעת בי ברכות כזאת... משכנעת.
הסתכלת עליי בעייניך, וחייכת את החיוך שלך שתמיד מעביר בי
צמרמורת בכל הגוף, צמרמורת חדשה, לא כזאת כשקר, צמרמורת נעימה
מלטפת, היא נוגעת בכל חלקי גופי ואני משתתקת.
נגעתי בפנים שלך וחייכתי. ירדתי למטה אל הצוואר החם שלך
והרגשתי את כל גופי מתחמם לו בשנייה...
היד החליקה אל החזה, ומשם אל הבטן שלך, הבטן שאני כל כך אוהבת.
בכל פעם שאני שמה את ידי עליה אני נרגעת, ומרגישה שחזרתי אל
המקום שנוח לי בו.
חיבקתי אותך בשתי ידיי חזק חזק, ולא עזבתי. לא רציתי שהרגע הזה
ייגמר לעולם..
היינו קרובים זה אל זו... כל כך קרובים שיכולתי להרגיש את
הנשימות שלך נושפות אליי, ואיתם גם אני. ככל שחיבקתי אותך יותר
חזק אליי, ככה נצמדנו זה אל זו יותר ויותר.
כל נגיעה שלך בגוף שלי ריגשה אותי מחדש, ומכל נשיקה שלך
השתגעתי.
ידעתי שזה הזמן הכי נכון והכי מתאים שבעולם.
חדרת אליי.
לגופי,
לתוכי,
עכשיו אתה חלק ממני. אתה שלי.
נעים לי. כיף ונעים. לא כמו שכולם אומרים... הם כל כך טועים.
אני אוהבת אותך ואתה אוהב אותי, ואין דבר יותר נעים מזה, אהוב
שלי...