שי בוזגלו / בתולת ברזל של שקיקה |
עננים זרוקים בשמיים
עצים נסדקים
מהאדמה.
מתכנס
תקרה מפנה מקומה
לחלון.
קולך מיטתי
עורי, עורך
אתמול, הוא בית נופל לים
בתולת ברזל, של שקיקה.
געגוע מהול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|