ביום שאמות.
ביום שאמות, תעשו לכבודי מסיבה,
תזמינו את כל מי שהכרתי,
לפחות את כל מי שגרם לי לחייך.
שיהיו גיטרות ורגב ינגן את כל השירים שגרמו לי לרצות לנגן,
שי ילווה בחליל, בטח עם דמעה בעין,
מעניין אם זה ימנע ממנו לנגן דרך האף...
ביום שאמות, תבשלו הרבה אוכל,
ושיהיו גם הרבה מתוקים...
ואל תספרו סיפורים עצובים,
תתרכזו ברגעי שמחה שהיו לנו ביחד.
תסתכלו על התמונות מהטיול במדבר,
ומהעבודה בשל"ת ואולי מהתנועה,
תחייכו, אולי תשירו אחד מהשירים שהמצאנו ואהבנו כל כך,
תרגישו חופשי לצחוק, באופן כללי וגם עלי,
אל תדאגו, אני כבר לא רגיש כל כך במקום בו אני נמצא...
ביום שאמות, אל תגידו עלי יותר מידיי דברים,
אל תנסו לראות את התמונה הרחבה,
אל תציצו בדברים האישיים שלי,
תסתפקו בזיכרון האישי שנשאר לכם ממני,
תסתפקו בהרגשה שהייתה כשנפגשנו,
גם אם היא לא הייתה טובה.
אני רוצה שתזכרו אותי, אני לא אכחיש,
אבל אני רוצה שתזכרו אותי כמו שבאמת הכרתם, ולא כמו
שיצטייר מהסיפורים בהלוויה.
ביום שאמות,
ארצה שתבדקו שוב,
גם אם זה בפעם האלף,
איך אתם יכולים יותר לחיות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.