פצעי הלב הקיימים בליבי,
אומנם שקוע כל פצע בסיטואציה אחרת,
אך הפצע הכואב, הוא אותו פצע האכזבה.
משהו שקיוויתי ציפיתי ולא היה
פצע אהבה.
מאותה אכזבה של אהבה.
אז ליבי נפגע מפגיעה לפגיעה, אך בתוכי בנשמתי אני לא נותנת לזה
לאכזב אותי סתם.
אני יודעת שאני יותר חזקה,
ותמיד זאת היתה אותה אהבה חד צדדית, שגרמה לאותה אכזבה.
ניסיתי לראות מעבר לכל הדברים, מעבר לכל השקרים והתככים.
אך לא מצאתי, ולא אמצא גם בעוד שנה
את אותה אהבה שחיפשתי אצלך.
הנזק כבר נגרם, ואיתו האכזבה
וכל הצחוק המתוק הוא בשביל אותו יום שעובר.
אותו כאב שמתגבר, אותו עלבון שלא עובר.
אם זה חשוב?
אנסה לצאת מכל אותם גלים, מכל אותם רסיסים, שהיו לי בחיים.
לא אתן לדמעה לנזול, לא אתן לדמעות לשבור
את אותם רגשות ואותם מחשבות.
ועל בני-זוג אפילו לא שוות הדמעות.
אז אהיה חזקה, ולא אשבר
כי יש בי יותר מכל אחד אחר.
יש בי כוח ועוד הרבה יותר.
ויש לי מוח, כדי שלא אוכל לשכוח...
את אותם ימים, ואותם רגעים
איך הכול נלקח ממילה אחת בעלת משמעות עצומה
משמעות ששברה לי את המילה.
ששברה לי את ההרגשה
והכי נורא -
פגעה בליבי המשוגע,

(אהבה)