ונוס מזדקנת / הנייר סובל הכל |
הייתי מתקינה עצמי
כל חיי לרגע הזה
לו ידעתי כי אתה
אפשרי.
האי-שם ממתינה בנחת
גיזרת הזהב
לשעה
של טיול לאור ירח
בחיבוק שותק שקרים
של אשליה טהורה.
הו אהובי שבאי
ובלא שם
אתה דוהה לי על דף
ואני גם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|