ונוס מזדקנת / הנייר סובל הכל |
הייתי מתקינה עצמי כל חיי לרגע הזה לו ידעתי כי אתה אפשרי. האי-שם ממתינה בנחת גיזרת הזהב לשעה של טיול לאור ירח בחיבוק שותק שקרים של אשליה טהורה. הו אהובי שבאי ובלא שם אתה דוהה לי על דף ואני גם. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|