אורית הרן / לו יכולתי |
ותמימה, בעולם יפה יותר, בעולם בו אני אוהבת ואוהבים אותי.
בעולם בו אני לא לבד.
לו יכולתי רק לשניה אחת, לחזור להיות אותה ילדה שהייתי , לפני
הכל, לפני שנבחנתי, לפני שהייתי צריכה להתחזק, לגדול, לדעת.
רק לשניה אחת, לא להילחם במחשבות, בחלומות, ברגשות של עצמי.
לו יכולתי שוב לסמוך על אנשים, לאהוב בחזרה, לדעת ליפול ולהגיד
לא נורא.
שניה של רוגע, של שלווה, זה כל מה שאני רוצה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|