מושיקו ליפקובסקי / la luna |
בלילות בודדים הוא היה לי לאורח
היום לבקר אותי הוא כבר לא טורח
היום לצערי הוא פשוט בורח
פעם הוא עוד היה צעיר וזורח
היום הוא רק חיוור וקירח
לחיים בלעדיו אין טעם ואין ריח
כיצד אפשר לשכוח כזה יצור פיקח
בלתי אפשרי לראותו מעצב גונח
בלתי אנושי לצפות בו מכאב צורח
הוא מונח שם עגמומי ומיוסר
הוא יושב שם למעלה כמו גוף זר
הוא הפנים של כולנו
הוא הוא המראה שלנו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|