|
אני והיא מדברות בטלפון
שתינו בוכות
היא באוטובוס בדרך לעבודה
ואני עדיין פה בצבא
התחלתי לבכות לה כי כואב לי
פיזית
ועל זה שאני לא מצליחה לבכות כבר חצי שנה
והיא בוכה מגעגוע
בוכה דמעות
שזולגות להן באוטובוס
בדרך לעבודה
אני התחלתי
סיפרתי עליך
הכאבת לי ורציתי שתלך
ותניח לי לנפשי
וברגע השני
אמרתי לה
שרציתי שתגיד לי שאיתי זה ילך
שאני ואתה נוכל לעבוד על זה
ואז היא סיפרה
על כל אלו שהשאירה מאחור
ואנשים שחולפים כל כך מהר
שאתה לא מספיק
לאהוב אותם כמו שצריך
היא אמרה לי
לתת לזה זמן
להישאר איתו בינתיים
הזכירה לי
שגם אני מפחדת בדיוק כמוהו
ושאם נכנס למסגרת
אני אשבור אותה
אפילו לפניו
אני אמרתי לה
שיש אנשים כאלו
שנשארים לא יותר משניה
ויום אחד תפגוש אותם
בצרפת
או בסופר
בעוד 20 שנה
ותתרגש
כי הוא היה איתך בטירונות
ואז היינו צריכות להיפרד
אמרתי שיהיה בסדר
והיא אמרה ש |
|
|
במקום ששם
מחדשים במות,
ימחזרו יום אחד
גם סלוגנים.
אפרוח ורוד,
נביא הזעם החדש
לכל המשפחה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.