רגע מנוחה בין רגליים אקורדיון ירוק והרגע אינו סתמי
רוצה להיות לכן עיתון ועיין בוחנת כל מילה
ובריכוז מסתיר את פניו מהעוברים והשבים
והעץ מאחוריו כמו בכוונה שם קבע מקומו וגרוד במצח
וליטוף בשער ויש גם הצצה חטופה והחתול שלרגליו
כאילו מקיים את רצונו הכמוס ושוב יד דוחפת יד
ואצבעות רצות על כפתורים קטנים שחורים
והרוח עושה את מלאכתה וצליל יוצא ומבט מלווה
ויד מושטת ונזרק מטבע והקופסה מרשרשת ומייד עיתון
וחיוך מחזיר והרגל קצב מכתיבה והכל נעזב
האקורדיון תפס את מקומו והאיש נעלם לרגע
שעת הצהריים עברה הכל מתקפל למזוודה ושקיות
הכסא מוחזר לחנות החתול מפנה מקומו
הרחוב ריק מצליל ועכשיו נותר לעזוב באמת
הרמזור מתחלף לאדום ואין איש עוצר ותוהה מה היה
לפני רגעים מספר במקום בו פגשה מדרכה עץ חתול
ואקורדיון