מעניין אם יש עוד משהו שלא הזכרתי
"BIG DEAL, so you have a life - so do the rest of us"...
said Aya, BULL'S EYE!!!



למה אני כותבת עכשיו, אני צריכה ללכת לישון... פשוט כל העניין
הזה, מריחת הזמן עם האדיוט ובמיוחד מריחת הזמן במחשבות. לא
שווה את הזמן, לא שווה את המחשבות בכלל. הכל מתחיל ונגמר
במחשב. אם לא היה מחשב הכל היה הולך אחרת. הייתי נשארת תמימה.
שבורת לב, אבל תמימה. אולי הייתי גם חזקה יותר לומר "לא" כבר
מהסיבוב השני... בהתחלה... כי בלי המחשב לא הייתי מקבלת את
האימייל החלקלק שלו על כמה שאני בחורה מקסימה... והוא לא היה
קופץ לו ברגעי השעמום מתוך המסנג'ר ומנסה להשתחל חזרה...
איכשהו אפילו אחרי כל העליות והירידות האלו והסבל משהו נשאר,
אפילו להתעללות מתרגלים מסתבר. מחשב... צוהר מהתמימות... ומצד
שני עדיף לדעת מאשר להיות תמים בהרבה תחומים... אני לא בטוחה
לגבי תחום האהבה.

אם אתה תמים אתה אח"כ יכול להיות כל כך מאוכזב ולא להבין למה
הכל התפוצץ...
אם אתה לא תמים, אח"כ אתה יכול להיות כל כך מאוכזב - ויכול
לדעת גם למה הכל התפוצץ. וגרוע מזה, אם יצר הסקרנות טבוע בך
הרי שאתה נידון לסוג מסויים של מזוכיזם. כי אח"כ אתה יכול גם
לראות איך הכל ממשיך לזרום בזרם החיים בלעדייך. איך אותו אדיוט
מרגיש ומדבר וחי את חייו כאילו לא היית שם, עם אנשים אחרים...
ועושה את אותם הדברים שעשה לך. או "בגרסה משופרת" שאתה לא זכית
לראות...

אותו אחד שהכאיב לך והיית אולי רוצה להאמין שיש סיבה שאת רחוקה
מלהבין אותו, ואת מכבדת אותו בדרכו שלו לאחר הפרידה... פתאום
את רואה שאותה סיבה היא בחורה אחרת שלא ידעת עליה קודם... למען
האמת, כי לא הייתה קיימת שבוע קודם לכן. סוג של טיפוס ממש...
קופץ מזוג רגליים אחד לשני. טיפוס שלא שוכב אם אין "רגש" ולכן
לא מגדיר את עצמו סטוציונר... אה מה מה... בנקל מתחבר לכל זוג
רגליים שבניהם מובטח לו הגן עדן - "רגיש" אמרתי?
''Why do you say you are spiritual, yet you treat people
like shit...'' (אלאניס)
המציאות כואבת... אותו בחור שהכאיב... פשוט חיפש משהו שאת לא
היית (וגם לעולם לא תרצי להיות ולא תוכלי להיות)... הרבה
סמטוחה... ברדק... כי עדיין הכרתי את "הרגש" שהפגין כלפיי
כשהיה בתוכי, כשליטף וחיזר לפני שנפתחתי... וכמה שאני נפתחתי.

אז, יאלללה... למה אני כאן אם לא לפרוק עול!?

בבבבבבבבבבןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
זונננננננננננננננננננננההההההההההההההההההההה!!!!!


כלב מסריח. הלוואי שהבחורה הזו כזו "רגישה" כמוך שכל "הרגישות"
שלך אליה אם ה"כמה שאת מושכת אותי" ועם כל "הכמיהה שלך אליה"
ששמעתי אותך לוחש גם באוזני שבוע קודם לכן, תייסר אותך כל
חייך... היא לא תשתין עלייך, לא תראה אותך ממטר... תראה רק את
הכלבלב שהיא תוכל לרסק, ואתה תכשכש בזנב, ותבכה לסירוגין כמו
איזה ליצן חצר על סמים מקולקלים, שחייב עוד ועוד למרות ההרגשה
המבחילה והנוראה... שתהיה מכור לצורך וכל הסמטוחה הזו תגרום לך
להזדקן ב-10 שנים תוך סמסטר בודד.
בחורה מסובכת אמרת שהיא? אני מקווה שאין לך מושג עדיין עד
כמה...
אני מרוצה ממנה בנתיים, גרמה לך לכאוב?
Please make it never stop
כל כך מכוער אתה, שאין לך מושג... "רגישות" שנוטפת מכל מבט
לכלוכי שלך...
כל פעם שבאת אליי כי היית "כמה" אליי, עזוב אותך שטויות פשוט
רצית לזיין. כמו שהיה כשטסת לתאילנד. הו, כמה מהר טילפנת, שיחה
ראשונה איך שנחתת היית חייב "להתוודות" על השטויות שעשית שם,
רצית שאמחל לך? הייתי טיפשה שהאזנתי בכלל... שאמרתי "שאני
מבינה", שהתרחקתי רק מעט ואז חזרתי. הייתי צריכה לומר לך כבר
אז שזה לא מתאים לי קשר כזה. הייתי צריכה עוד קודם לכן לנפנף
בך...
בחור "רגיש" שחייב לטוס לתאילנד בדיוק כשאמא שלך בשיא תקופת
המשבר עם הסרטן... כמה אגוצנטריות, כמה חוסר התחשבות כשהיא
צריכה אותך לידה. להיות רגועה ולא מוטרדת מהשטויות שאתה עלול
לעשות (ואכן עושה) בתאילנד.

לך, לך איתה.
אולי אמשיך מחר, כי מאיפה שזה הגיע יש עוד.
חושב שיש לך חיים כאלו מעניינים שכולם כותבים לך תגובות, שאתה
כל כך מעניין...
שאתה כזה "שווה" שכל העולם ואחותו צריכים לשמוע ש"באת לקבל
חיבוק, אבל קיבלת הרבה יותר מזה"...
אויש, אני ממש לא מאמינה. הגעתי לכזה מצב שזה מזיז לי.

זה יעבור "מתוק שלי",
את מכתב "ההבנה והמילה הטובה" והדיסק שקיבלת ממני שבוע אחרי
שסגרנו את העניינים... אני שמחה שכתבתי, שיהיה לך ברור. זה היה
יותר בשבילי כפי שאני רואה... כי על אף הקול השביר שלך בטלפון
וה"לא שכחתי ממך ילדונת" וה - "צרבתי גם לך דיסק..." - מה שאתה
ממשיך לעשות, מסריח. מצחין...
פתאום אתה מתעלם ואחרי יומיים קופץ מולי במסנג'ר ביום שישי
ודורש תשומת לב? אחרי שההיא נפנפה אותך לכמה רגעים? (קראתי את
השתלשלות האירועים ועכשיו זה ברור כשמש שזה מה שזה היה)...
פתאום שיעמם לך? חיפשת אצלי נחמה? למה מה אני? הכותל המערבי?
זוג הרגליים התורן? אני כל כך קלה בשבילך? לא יקום ולא יהיה
כדבר הזה עוד לעולם... כמה אבסורד, נראה כאילו פעם בחודש אתה
פתאום לא יכול בלעדיי... חייב את המגע שלי, את המילה שלי...
למה? לחברה שלך יש מחזור? רבתם?

לך קיבינימאט.
שכל הסמסטר הזה ידפק לך... א מ ן.

נראה לי שלא שחררתי אפילו קומץ מהקיטור... אבל מספיק כדי ללכת
לישון.
מחר אקרא את זה, אולי אוסיף עוד! ועוד! ועוד! ועוד!
חתיכת נקניקיה מקולקלת...

2/2006