|
נחשפת אלייך, משתתקת
אמרתי - אלייך לא אחזור
אך שיקרתי, לעצמי
עבדתי על עצמי
ואלייך רצתי, מחדש.
נוגעת וכבר לא נושמת
זוכרת - אמרתי
אבל אלייך חזרתי.
בין ידיי דמעות שורפות
עלי הוורדים נמסים לתוכי
קרומי האהבה נשחקים
ואולי בנתיים אני נעלמת
בשבילך לעולמים.
מחייכת חיוך פגוע
שנאלץ לשקר
שטוב לו
ואני מהרהרת על דמותך
מנשקת את שפתייך
כאוויר צח
דורשת אותך
לתמיד.
ואתה אינך שם יותר
ואני נשארת לבד.
בוכה
כמו ביום שבו רק הופעת
נשארת בוכה
כמו ביום שבו רק עזבת.
יודעת.
כמו תמיד יודעת
שלבכות זה מכאב
שהלב מתאכזב.
כמו תמיד יודעת
רק יודעת.
את קצב האהבה
את הגלים בתוכה
את הרעש
את השקט
ואת החולשה. |
|
|
לאחרונה הגיע לי
פקס שהבהיר שיש
איזשהו בלבול
ביני, זה שמאשר
את הסלוגנים,
לבין כותב חביב
שמבקר אותם.
קודם כל, אין
שום קשר, זה
כאילו שהייתם
משווים את
ידיעות לנחמן
אינגבר. אבל אם
כבר, אני הרבה
יותר שנון.
זה שמאשר את
הסלוגנים, אין
לו איגוד
מקצועי, אבל הוא
חושב שהוא שנון
בכל זאת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.