על חלון פתוח תלוי וילון
והוא זז ורוקד למקצב הרוח
אבל את יושבת מאחורי חלון סגור
יושבת כמו פסל אטום
הגלים שבים מתנפצים על החוף
משחקים בתופסת עם קצף לבן
אבל את מתחבאת מאחורי הסלעים
מביטה מסביב כל כך קר ומנוכר
מביטה אל האופק ורוצה לעוף
מביטה אל העומק ורוצה לקפוץ
איך בורחים ממה שלא נותן מנוח
איך בורחים מעצמך?
מן חוט דקיק ובלתי נראה
מתפתל במעלה גופך היציב
אבל בפנים כל כך רועדת
כשהוא חונק ואין איש מסביב
מי שאמר שאין נורא מהמוות
כנראה מעולם לא חווה כאב
את הצעקות, הדקירות, הדמעות והדם
יודע רק המלאך הרעב
מביטה אל האופק ורוצה לעוף
מביטה אל העומק ורוצה לקפוץ
איך בורחים ממה שלא נותן מנוח
איך בורחים מעצמך?
את יושבת באמצע חדר מואר
מלא באנשים וקולות
וזה לא משנה כי בפנים הכל חשוך
הכל אובד, הכל אבוד ונאבד
מרגישה שנחנקת ורוצה כל כך לנשום
אבל כל נשימה היא כמו פצע פתוח
ואין מרפא...
ואין מוצא. |
