|
רשימה ארוכה של מילים לה אליך
רשימה ארוכה של דברים להגיד
לבקש
לשאול ולענות
רשימה ארוכה של תקוות
את התפקיד הכי חשוב בהצגה
לך היא שמרה
את האחריות הכי חשובה בעולם
על כתפיך הפילה
בלי לדעת אם רוצה בלי לדעת אם מוכן
שתציל אותה כך ביקשה
ושלא תעזוב לעולם
אבל אתה
נשארת ילד חוצפן
אבל אתה
נשארת אגואיסט לא קטן
ודחית אותה מעליך
והותרת אותה שם בלי להביט לאחור
מקופלת כולה בעצמה
מסוגרת נותרה לבדה
אשמתה זה נכון כי בחרה בך
אף אחד לא אמר לה, לא הזהיר אותה
את חייה אתה לא תציל
את נשמתה לא תחזיר
ואתה כבר כולך מצטער
מנסה לערפל מנסה לעוור
כי היא רודפת אותך, תמונתה לא עוזבת
היא מושיטה יד אליך
והיא לא תוותר, לא תוותר עליך
מאמינה שתבוא
מאמינה שתשוב
ועכשיו גם אני מתחננת בלחש
שתציל אותה. |
|
|
בתור בחור שהכיר
את שלמה גרוניך,
וגם עבד איתו
כמה שנים טובות,
אני יכול להגיד
בפה מלא שאין לו
שום סימפטיה
לאומנות
קונספטואלית,
ובטח שלא לתל
אביב.
ויותר מזה, הוא
גם לא יודע מה
זה אומנות
קונספטואלית.
אבל הוא יודע מה
זה תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.