|
אני כותב בחרוזים
בחרוזים עזים
רזים
שנלחמים ביניהם ומתקזזים
החרוזים קשים
מתגוששים
אצים ורצים לכל עבר
מתנדבים לחפור לעצמם את הקבר
עוצמתם טבועה בהם כה חזק
עד שנדמה שכל שהם עושים זה לחולל ברדק
כל חרוז
מבליט עכוז
מושך אליו אש
מקבל את כל אשר הוא מבקש
אומנות החריזה
לי אישית לא מזיזה
עוד חרוז פה
עוד חרוז שם
במילא כל שהם רוצים זה דם
אבל למרות כל החסרונות
למרות כל העלבונות
אין דבר שנראה לי יותר בזבוז
משורה שבסופה לא מחכה חרוז |
|
|
עזוב אותך מטחול
ולבלב, כשאתה
באמת צמא,
ספרייט.
פרופ' יהודה היס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.