24.4.1999

כשראיתי אותך לראשונה,
הרגשתי הרגשה משונה,
אל תוך עינייך הסתכלתי,
ואת נשמתך הטהורה ראיתי.

הבחנתי בטוב, רוחב-לב ותמימות,
הבחנתי גם ביושר וגם קצת ביישנות,
באותו רגע עבר בי חום,
וכאילו ליבי פתאום קיפץ למרום.

חשבתי שזה יעבור תוך יום או יומיים,
מסתבר שזה רגש עז פי שניים,
כאילו אני חייבת לראותך, חייבת להיות איתך,
האם אני מאוהבת? אוהבת אותך?

אהבתי אותך אז ואני אוהבת אותך היום,
ורק דבר אחד השתנה וזהו המקום,
אתה כבר לא קרוב כמו אז,
ואני מתגעגעת ומחכה להזדמנות פז.

הזדמנות לראותך, רק עוד פעם אחת,
אלוהים בבקשה שההזדמנות כבר תנחת.