כתב-יונתן חברוני
הרגע הזה חולף לו ונגמר
כמו עוד אלף רגעים שרציתי לשמר
בזכרוני הקצר, אין לו מקום יותר
כותב כשצריך לדבר מדבר כשלא צריך
וככה זה חוזר
בדיוק כשהגעתי הזמן, מאחר
כל כך קשה לי לאהוב את עצמי
ברגעים כאלו שטוב לי
אולי אני סתם משקר לעצמי
לא מתבונן לא מסתכל על מה שיש בי
מנסה למצוא את הסיבה
איך נשארתי עם תמונה, תלויה בחדר מביטה
בחיוכך לא מוצא את הדרך לחזור אליי
ולפעמים אני שואל את עצמי
אם אולי זה דווקא טוב לי
לא לחשוב יותר מידי, לשקר
להסתתר להתחבא מאחורייך
מתי תביני שאני רק רוצה
להיות זה שמוביל אותך
שמוביל אותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.