אלנבי קלאודן / זכרון כחול עמוק |
רסיסי מי ים שורפים את האישון
כל גל כחול עולה ומנסה לכסות אותי
שלא אפול עמוק מדי תחתייך
מתגופף בין גלייך שלא אשקע, שלא אטבע.
את גרמת לי לרחף
את עשית אותי שוקע
כחול הוא הגוון בעיניך
כחולים הם גם המים.
כבר שנים אחרי ואני עדיין נלחם
כל גל גדול וכל שביב של מחשבה עלי מנסים
תקוע בימים כחולים
זוכר אותי מרחף בעודי שוקע למצולות.
הנה האופק נחשף לפני
מבעד לכל הגוונים הכחולים
אפשר כעת לראות שמש עולה
אדמה חדשה, מקור לנחמה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|