פותחת חלון,
נושמת,
חודר אלי הקור,
המקפיא, העצוב,
ממשיכה ועומדת,
לא נעה, לא זזה,
נושמת,
שוב רועדת,
הוא לוקח,
הוא סוחף,
הוא מאבד אותי
אל תוך חושך מוחלט.
אין לו מה לקחת עוד,
אין לי מה לתת,
לקח, גמר את כולי,
אך אני מביטה
עוד שם, עומדת מולו,
כואבת, מפוחדת,
קופאת,
הפנים הקפואות
העצובות, השוקקות,
רק רציתי לנשום,
להגשים עוד חלום,
של רזון,
פנטזיה מעבר לדמיון,
אל הסחף נשאבתי,
ועכשיו עוד עומדת שם, מולו.
לקחת מה שרצית,
לא נשאר בי שום כלום,
למה להמשיך,
לפגוע, לקחת, בלי להותיר?
אני כאן מפוחדת,
כבר לא יודעת לנשום,
שלא יבוא ויקח אותי,
שוב אותו הרוח, החלון.
אולי עוד יבוא היום ואעז,
אעז לנשום, להביט אל אותו החלון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.