יש ימים כאלה...
  ימים בהם הכל הולך  - ךופה ופשוט לא מסתדר.
יש  ימים כאלה...
  ימים, שאתה מייחל שלא לקום כלל מן המיטה וכשקם, אתה נופל!
יש הרגלים כאלה, מגונים...
  שפוגעים בך ולעיתים באחרים.
אז פחות סיגריה,
  זה טוב לבריאות, לסביבה ולסובבים...
אז מדליקים איזה מקל קטורת, או נר,
  זה טוב לנשמה... (שמעתי פעם מישהו אומר).
קוראים את אמירת היום...(אופטימית כמובן)
  ויוצאים לעוד יום, אתה למול כל העולם!

אבל למול זה לא נגד!
לא אתה נגדו ולא הוא נגדך!
למול, זה היחד שבו לכל אחד דרך משלו ונקודת מבט שונה.
ובין כל הדרכים ונקודות המבט...
נפגשים: מבטים, לבבות, מילים, רמיזות, חיבוקים, נשיקות...
               (וכל שאר "הרטיבות הרגשנית" הזאת)
חברויות נבנות ונהרסות.
אהבות נכתבות בשירים ולעיתים גם אכזבות...
מה לעשות, אלו החיים!!!
                 אז מה רציתי לומר בכל זה???
חייה ותן לחיות.
  קח את החיים בקלות
ואולי (רק אולי), בשבילך הם גם יהיו כאלה...
כל דבר במינון הנכון,
  הוא טוב לבריאות האישית, הנפשית, הסביבתית...
וגם אם לא,
             לעזאזל חיים פעם אחת וצריך ליהנות!!!

בשורה התחתונה:
מזל-טוב על שנה נוספת.
בתקווה, שעל אף הקשיים ולעיתים אי ההסכמות,
נזכה לומר זאת שוב.
בשנה הבאה עלינו לטובה...
ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה
ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה
ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה
ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה
ובזו שאחריה ובזו שאחריה  (את/ה לא חייב/ת לקרוא את הכל!)
ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחייה
ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה
ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה
ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה
ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה
ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה ובזו שאחריה
ובזו שאחריה ובזו שאחריה...

שלך מכל הלב...                                              
    אני