אני אוהבת לעמוד מול מראה,
כשהאור צהוב, קצת מעומעם,
כשדלת סגורה,
זו רק אני למולה,
או למולי?
שם זה מרגיש הכי בנוח איתכם,
אתם מהופנטים'מופתעים לטובה,
ואני כל כך מתרגשת מבפנים, גאה,
ממשיכה לתוך אמבט,
חשופה,
משוחררת,
מאמינה,
שמה שסתום ומתמלאת באהבה,
עד שחום מתקרר,
הרטיבות מתייבשת,
חולפת מתוך תמונה מטשטשת,
אל דלת שנפתחת,
מבלי שתמחאו כפיים
מבלי שתבקשו הדרן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.