אליק קיאנסקי / זריחה |
וחוטים עדינים נסרגו זהובים,
על עצים העומדים ומחכים
לה, רק לה ואת שמה לא נדע.
חלקם ירוקים וחלקם עירומים
אינספור ענפים הונפו לאוויר,
בראות המראה עבר בי זרם מהיר,
הישנם נפלאות? היש עוד ניסים?
כסימן לכניעה תמימה ורגעית
בטבעיות ידיי לאוויר הורמו,
נפלתי בכשף דיווה אלמונית,
לרגע התחממתי משיכרון חושים
פעימות עלו, ירדו, הלמו, פסקו...
בן רגע הפכתי לעץ, עץ בין אנשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|