אתנחתא
איך עוברים הימים כאילו טסים
ממש לנגד עינינו
"החיים יקרים" אמרת בדמעות
בקיץ באמצע האבל
בא נעצור וניקח נשימה , מי יודע מה צופן העתיד
ואני חושב לי איזה חלום בו אנחנו רוקדים
לבשת שמלה לבנה של כלה ,
בחורף באמצע נובמבר
הימים קרים כמעט לא זזים
לאט ובשקט בחדר
"אולי זה יקרה " חשבתי בקול , לא יודע מה יהיה בעתיד
ואת חולמת לך איזה חלום , אין לך מה להגיד
כך חולפים הזמנים , כאילו דפים
בספר שלי ושלך
רק אני ואת במבוי די סתום
בסתיו לפני שהלכת
מישהוא אחר חולם אתך , לא שמעתי ממך כבר מזמן
הרי אנחנו נולדנו לבד ונמות ככה כמובן |
