הנשימות שלו רגועות
אין מקום
שלא הגעתי.
אין איזור
שלא נגעתי.
חוץ מהמוח.
המחשבות.

הוא שוכב כאן לצדי.
הגבר.
לפני דקות מספר
גמר להתוודות
להבטיח
ולספר רגשות.
ועכשיו הוא נרדם.

ואני
לא מצליחה.
הגוף הזה
שכל כך מוכר לי
כנראה אינו עוד.
רוצה להגיע לכל המקומות
לשלוט על הכל.
לדעת ולהבין.

הוא מסתובב
המיטה זזה.
השמיכה מתקפלת
תחת חיבור ירכיו.
הוא נאנח
כנראה מתוך חלום.
על מה?
על מי?
אני יודעת הכל עליו
ולא כלום.