|
ריח של רוח,
אויר צונן.
קור חמים
נוגע קלות באפי.
וידיי הקפואות
משולבות בתוך מעילך,
וזה נותן לי הרגשה
שאין כוח חזק יותר
מלבדי,
מלבדך.
אתה שלי, אני שלך.
הרחובות ריקים,
אפור הכל,
בדידות מעניינת.
אני פוסעת לבד
כולי מכורבלת
עמוק בתוך מעילך.
שלוליות קטנות
מחזירות מבט
ורטיבות יבשה
עוטפת את מגפיי
ולבי החם
קר בתוך מעילך. |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.