מחשבות על החיים. תחביב מסוכן.

עוד לא החלטתי
אם החיים הם מתנה גדולה
או שהם סוג של עונש.

נודד במסדרונות ראשי.

לפעמים אני חושב שאני סוג של מחשב-על
ואז אני מרגיש שהעולם הזה ממש קטן עלי!
   
רק חבל שבקיצוניות ההפוכה...
אני מפוחד ועזוב כמו חתלתול רחוב.

אני יודע שכל הפחדים שלי הם נגזרת
של הפחד מהמוות.

רוצה לחזור להיות ילד.
לצאת עם הגן לטיול ולהאכיל ת'עגלים ברפת בקיבוץ.

אבל רבאק!
אני כבר בן 31 ואין לי מושג!

הזמן הוא רקדן שלא עוצר לעולם.

אוף... מרוב מחשבות יש לי לחץ בראש.
רוצה לשחרר.
לתת למחשבות להתעופף להן ולעזוב אותי בשקט.


כדאי שאצא לשפוך ת'זבל.