שלום.
מי אתה?
איך קוראים לך?
אתה רוצה להיות חבר שלי?
תגיד, אתה חי-זר?
באת מהחלל החיצון?
אתה בכלל מבין עברית?
אני מקווה שכן, כי אני לא יודע לדבר חי-זרית.
למה באת לפה?
אתה רוצה לאכול לי את המוח?
פשוט ראיתי סרט אחד שבו חי-זר בא למישהו וביקש ממנו לאכול לו
את המוח.
תגיד, זה טעים?
כלומר, לא שאני רוצה לאכול מוחות או משהו, אבל זה נראה לי
מעניין לדעת.
אני חושב, שאם היו מציעים לי, הייתי מוכן לטעום מוח.
אבל רק אם הוא מבושל, כי אוכל נא זה איכסה.
אני יודע שלא אמורים להגיד איכס על אוכל, אבל טעמתי פעם סושי,
ואחרי זה הקאתי יותר ממה שהקאתי באנקונדה, נו אתה יודע, הרכבת
הרים הגדולה בלונה פארק.
היית פעם על האנקונדה?
אני הייתי. זה היה נורא נורא נורא מפחיד, אבל גם נורא כיף.
עליתי ארבע פעמים.
בעצם, אולי בחלל החיצון יש רכבות הרים יותר שוות מהאנקונדה.
תגיד היית באמריקה?
אני נורא רוצה ללכת לאמריקה, אבל זה רחוק מדי כדי ללכת.
צריך לקחת מטוס, ואין לי מספיק כסף לקנות כרטיס.
אז היית?
איך היה?
יפה שם?
יותר יפה מפה?
אוף, אני נורא רוצה ללכת לשם. שמעתי שיש שם כל מה שאני רק יכול
לחשוב עליו, אבל אני לא מאמין.
זה לא יכול להיות, כי אני יכול לחשוב על המון דברים, ולא יכול
להיות שיש שם הכל.
נגיד, בטח אין שם מכוניות שנוסעות על הצד, או עכבישי ענק שאפשר
לרכב עליהם במקום אופניים, או בניין שבנוי כולו מקצפת של
מילקי.
קצפת של מילקי זה נורא טעים. זה המאכל האהוב עלי.
מה המאכל האהוב עליך?
אה, אופס איזה שאלה טיפשית. אתה חי-זר, אתה אוהב מוח.
אני אוהב קצפת של מילקי. אבל אני לא אוהב את השוקולד. זה מקלקל
את הכל.
בגלל זה גם נורא שמחתי כשהם הוציאו את המילקי עם ה "פי-שתיים
קצפת", כי זה אומר שבכל מילקי יש לי קצפת כמו בשני מילקים. זה
נורא טעים וזה גם ממש כיף לאכול את זה. הבעיה היא כשמגיעים
לסוף, כלומר זה לא הסוף, אבל זה הסוף של הקצפת. נו, אתה יודע,
כשמתקרבים לשוקולד. פשוט אז צריך לאכול נורא בזהירות כדי שלא
יעלה בטעות גם שוקולד על הכפית כי אז זה הורס את הכל.
רק שתדע, אני יכול לאכול איזה עשרים מילקי ביום, רק שזה יקר
מידי, אז אני לא.
אתה רוצה להיות חבר שלי?
אני אתן לך לשחק בגיימ-בוי שלי...
אבל אתה יכול להיות חבר שלי רק אם אתה מבטיח לא לאכול את המוח
שלי, בסדר?
פשוט זה משהו שחברים לא עושים אחד לשני, לאכול את המוח.
אולי גם תיקח אותי לטיול בחללית שלך?
תגיד, איפה בכלל החללית שלך?
איך היא נראית?
כמו טיל או כמו צלחת מעופפת?
יש בה הרבה כפתורים?
בגיימ-בוי שלי יש שישה כפתורים. ומשחק של פוקימון.
בחללית שלך יש משחקים?
איזה?
תגיד, זה קשה להטיס חללית?
זה כואב?
אתה חושב שגם אני יכול להטיס חללית?
אני לא יודע, פשוט. כי אם זה כמו אופניים אז כל ילד קטן יכול,
אבל אם זה כמו הג'יפ של דוד שלי, אז אי אפשר כי צריך ללמוד
הרבה זמן קודם וגם צריך להיות גדולים מספיק.
אז מה אתה אומר? אני יכול או לא?
לא משנה בעצם, אני גם ככה לא רוצה בכלל. סתם שאלתי.
תגיד מאיפה בשמיים באת?
פשוט אני תמיד חשבתי שבשמיים שמעל לבי"ס יש חי-זרים, וחשבתי
שאם באת מהשמיים ששם אז אולי תגיד לכולם כדי שלא יגידו שאני
סתם ממציא דברים.
גם בשמיים מעל הבית של סבא וסבתא חשבתי תמיד שיש חי-זרים אבל
שם אני לא בטוח, כי אימא אמרה שזה היה פשוט מטוס ושככה הוא
נראה בחושך, אבל זה לא הגיוני, כי איך מטוס שהוא כזה גדול
ומפחיד הופך בחושך לשלוש נקודות קטנות וצבעוניות? בגלל זה
חשבתי שאימא היא חי-זר, או לפחות משתפת פעולה, אבל אבא אמר לי
שזה שטויות.
תגיד, לך יש אבא? אבא שלי בטח יותר חכם ממנו.
אתה מתגעגע לאבא ואימא שלך?
יש לך פלאפון בחללית?
לאבא שלי יש פלאפון משוכלל עם משחקים. יש בו משחק של פוקימון.
בטח לאבא שלך אין פלאפון עם משחק של פוקימון.
תגיד יש בכלל פוקימון בשמיים שבאת מהם?
כי אם אין שם פוקימון אז זה בטח לא כיף שם.
אתה רוצה לשחק בגיימ-בוי שלי?
טוב, לא משנה, אני צריך ללכת עכשיו, אז אני אדבר איתך אח"כ.
ביי.