שירה אביב / זיק |
אל חלל בין משב למשב של אוושת האוויר הטרי
אבלע בך כולי
בגופי תטפלי
נשייה מסתלסלת, בין כנפייך מתערסלת
שאיני מן המאכלת, כשתזזית
בי אוחזת - אך עודני חולמת
כי יש לאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|