תקליט של ניק דרייק ששמתי בורוד ועכשיו אני מענטזת לידו
נוגעת בעורי ומצטמררת חליפות מחייכת חיוך מטופש, ומתוך שינה
כשמישהו לידי ואני זורקת ידיים קדימה תפוס אותי!!! בצעקה ואני
נופלת למטה למטה עד שלמטה פוגש אותי מזרון על אבן בתוך המערה
מתחת לאדמה מכוסה בנחל כחול שנותן למערה אור מוזר וחיוור
כמעט עדר של גחליליות כחולות שמפזזות בשמי המים
קמה וניערתי את האבק מעליי עד שנשרו לי הקשקשים. ככה צריך! האח
הגדול סטאלין מצביע עליי ומהנהן: "ככה צריך!" כמה שזה הזוי אתה
אומר ומודד את חומי את בסדר?, כן כן אני צווחת ומרימה ידיי
לאוויר מנענעת את אגני וכמעט נופלת אחורה מרוב אושר אני בסדר!,
צועקת ושרה ביחד עם סולו דרייקי רועש. אתה מיד נחפז אליי
מאחורה כדי לתפוס אותי נופלת לפני שאני צוללת אל תוך שלולית
היזע והפירוק הלח קצת שלי
נפלתי אל תוך השלולית ואחרי שהפרשתי קצת ממש קצת לטיהור הריאות
המסכנות והכבד הכבד שלי מה אחרים עושים עכשיו. בטח שותים תה
וקפה בלי נעליים ברגליים משוכלות על הספה וצוחקים צחוק קטן בלי
חשיבות בזמן שאני פה על השטיח רק ככה מרגיש לי טוב טוב כל כך
בלי אף אחד בבית אז אני הולכת למזווה ומוציאה את כל כלי
החרסינה והקרמיקה לתה על הרצפה מגובה של שתי מטר - כמה טוב
הצליל הזה של הספלים נוחתים על הרצפה מגובה של שתי מטר כמה
טובה אליי הוודקה, אני שופכת לתוכי עוד קצת וודקה ומתפוצצת
מצחוק אדיר
בום נהרים ונחלים
בום לרוץ עם פילים סמוקים
הראש כואב לי על שטיח צהוב נראה שהתמכרתי לחופש שמעולם לא
התמכרתי אליו. מה זה? מה זה? מה זה הכבלים האלה שפתאום סוגרים
עליי? מה הכבל הזה כשהמחזור בא ויוצא בתור דם חם ועצוב שאתה
דוחק לפינה ביחד איתי. ומה העיניים הכחולות הדומעות מברק
שנושאות עיניהן לשמיים כדי לקבל קרן אור של נחמה וחמלה
ומה הורוד הורוד הזה שמתהווה בתוכי כמו פרח בתהליך מהיר של
הבשלה והסוגר סוגר עליו ממתכת ולא נותן לו לפרוח במלוא פריחתו
כדי להגן להגן ולשמור ולהרגיע את הפריחה הגדולה שבינתיים הופכת
לשדה של פרחים ורודים צוחקים שיהפכו לשדה ענק פרח לכל אדם
בעולם וגם לאדם שעוד לא נוצר לביצית ולזירעון ולפרח ולגור חיה
רך
מה המים השוטפים את תוכי בזרימה צלולה כל כך ומטהרים את כולי
לקראת הבאות ומוחי שנשטף בגל של טוהר, טוהר כה טהור והצמרמורת
שבגבי שעולה מעלה עד לקודקוד ואז למטה עד לעונג ומדגדגת אותי
עד שאני צוחקת מאושר והנאה כמו תינוקת קטנה בשיער שמש שצוחקת
בקול צבעוני כקשת ומושיטה את ידה לגעת בפרח היביסקוס אדום
והאבקנים נאספים לה על האצבע והם מתוקים מתוקים על הלשון והם
תמצית האהבה לאלוהים ולאדמה ולרוח ולצומח ולחי ולכוכבים
ואני של כולם אבל כולם לא שלי ואני גם לא של כולם אבל אהבה
האהבה שבתוכי
18/04/05
