איבדתי את המוזה,
נגמרו כל המילים,
המילים, נשארות בפנים,
נשלטתי על ידי צבע לבן,
ואין עוד מה לכתוב,
אני שומר בשבילי את הרגש הטוב,
איפה היום שנשתף,
ואז נתחיל להתחשב,
לא לשפוך את הלב,
אבל,
לספר את מי אתה אוהב,
ואז חזרה המוזה,
מבחינתי הגיע היום,
אני שר שירים של תקווה,
שר שירים של שלום,
מחפש אנשים, כדי שייצטרפו,
שייפתחו את העיניים,
בעצמם הם ישלטו,
את עצמם הם יאהבו,
את היום הם יזכרו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.