לורי רובין / פינג-פונג עתיק |
רחש קל וצחקוק,
הקשבה מבוקרת.
עיניים בורקות,
עיניים כבויות,
והרצף נמשך.
את/ה על במה,
הקהל הוא החומר.
את/ה הפסל,
והם החמר.
המסר עובר,
יש נימת הסכמה.
המסר נבלם,
משתררת דממה.
פינג פונג עתיק
בין מורה לכיתה
בין יחיד לרבים
פיתוי מעודן
להקשיב
להבין.
לפרוץ תבניות
לבנות אחרות.
להתיר,
ולטוות.
לפרום
את כולם.
ושוב
לנסות...
רומן מתוחכם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|