לורי רובין / אדם מתבונן במראה |
12.2004
מתבונן האדם במראה
ורואה,
כמו תמיד
מהרהורי ליבו.
הבבואה הנשקפת
יפה ותמירה,
העניים בורקות
המבט להבה.
אין קמט,
אין קער.
אין עייפות
ואין צער.
איזה מזל
שעם הזמן
כהה הראיה.
ואנחנו רואים
בלי להרגיש
במציאות
שבחוץ,
רק
מבפנים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|