שרית גליבטר / הלב מזיל דמעה |
הוא כואב, הוא בוכה.
היד מלטפת ושותקת,
הוא בוכה על אהבה.
אם פתאום היא מדברת,
ולא מבינה מילה.
אם פתאום היא רק חושבת,
על אותה דמעה.
דמעה זולגת ולא מבינה,
דמעה את הגשם מורידה,
מבקשת תפילה קטנה,
דמעה של אותה אהבה.
הדמעה זולגת מהעין,
לא יודעת לאן.
מטפסת במרומי הלחי,
במרומי הענן.
טיפות קטנות,
בקרקע נוגעות.
נשמות קטנות,
את הלב מחפשות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|