אסף שניידר / אהבתנו במדבר |
מתחמקת מזכרון פרעה.
בארץ המובטחת, אהבתי מחכה.
ובינתיים אדמה סדוקה שאין נספג בה דבר.
צחיחות המגע ויובשן של מילים,
שמקשיח בין רגע את רוך שולחיהן.
מעשים של אהבה נשטפים אל מעגני זכרון,
ואין מחלחלים אל בשר גופינו החשוף,
ששכבותיו ספורות כימיו של מוביל המסע.
ביעד כבר מאריך הליל עד לקצה
גבול יכולתם של יסודותיי הרעועים ממילא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|