שאל אותי המוכר: מה מעשיך כאן, כבר 20 דקות?
עניתי: מחכה אני לפיגוע הבא שיבוא וייקח גם אותי.
שאל המוכר: מי אמר לך שיבוא הפיגוע ולמה רוצה אתה שייקח אותך?
עניתי: כי נמאס לי מהחיים האלה, רק לבבות שבורים וחברים
שזונחים אותך, מה אני צריך את זה? עדיף לי כבר למעלה. וזה אני,
איפה שאני אהיה משהו רע כמעט ורק סבל ידעתי אז תאמין לי כדאי
לך להתרחק ממני או שתיפגע בטעות מהפיגוע.
אמר המוכר: שפוך לבך, נער, ואם אתה חושב שאתה עכשיו סובל, חכה
לחיים האמיתיים.
עניתי: תאמין לי, אני יודע מה זה החיים האמיתיים, גם אותם
חוויתי לצערי אחרי ישיבה בבית חולים וכוויות על הפנים והידיים,
ותאמין לי אינך יודע מה זה כאשר אתה מרגיש איך פתאום כולם
עוזבים אותך או איך לבך נשבר פעם אחר פעם בניסיונותיך להרשים
בחורות.
אמר המוכר: להרשים בחורות?! בדרן אתה, חכה כשתגיע לגירושין
מכוערים מול הילדים שלך ואז תראה איך פתאום כולם נגדך, כולל
אותם חברים שעכשיו בלחץ האישה תומכים בגרושתך.
וחכה עד שתראה מה זה שלוקחים ממך את הילדים בלי אפשרות לראות
אותם ושכולם כולל השופט חושבים שמשהו בך השתגע ואתה אומר שלא
אבל עמוק בפנים גם אתה יודע שהשתנית מהקצה אל הקצה ואתה עכשיו
שונה, אבל אתה ממשיך בחיים רק בשביל הסיכוי הקלוש שתוכל לראות
את הילדים פעם בחודש במקרה הטוב אחרי הדיון הבא בבית משפט.
יושב שלושה ימים בבית חולים להחלים מכוויות?! חכה שתצטרך לשבת
ליד מיטת אביך החולה במשך חודש ימים, לראות אותו גוסס כאשר רק
אתה נשארת איתו, ואז - באותו הרגע שכל כך ידעת שיבוא ולא רצית
שיבוא - קוצב הלב יפסיק לעבוד סופית ואביך ימות בשיבה טובה,
ואתה, כל מה שנותר לך לעשות הוא לכסות אותו בשמיכה, לעצום לו
את העיניים, לקרוא לאחות שתכין אותו לקבורה ולהגיד קדיש.
חושב אתה אם כן למות? אז תחשוב על כל המשפחה שלך שכמה שחשבת
שעזבה אותך תמיד תהיה לצדך ועל כל אותם חברים שלמרות הריבים
תמיד יהיו לצדך כשתצטרך אותם וכל שנותר לך לעשות הוא רק לבקש
מהם את עזרתם.

חברים עצרו!
חושבים אתם שלכם יש צרות בחיים כי החברה עזבה אתכם, כי ה"דייט"
שכל כך ציפיתם לו התבטל כי הבחור השתפן, קחו דברים בפרופורציה.
תחשבו על אותם ילדים שאיבדו את הוריהם, על אותם לילות קרים
ושטופי זיעה של חלומות על האבא שפתאום באמצע החיים הלך. על
להסביר לילדה בת שלוש שאימא ואבא לא יחזרו יותר כי מחבל טבח
בהם וכל מה שאתם רוצים זה לחנך אותה בשארית כוחותיכם האחרונים
לשלום ולאהבת אדם. תחשבו על אותם אנשים שחיים את הפחד יום
ולילה, שכל טריקת דלת אצל השכן גורמת להם לחשוב שהנה שוב פרצו
מחבלים לבית ביישוב. ותחשבו גם על הצד השני, שאינו יכול
להצטייד בתרופות רק כי איזה טרוריסטים מטורפים רוצחים את העם
השני. תחשבו על האבא שצריך להסביר לבן שלו למה חיילים בבית שלו
אחרי שכל מה שהבטיח לו הוא שהנה הגענו לשלום, אין יותר מלחמות.
תחשבו גם על אותם אנשים שאיבדו את חברם או את חברתם הטובים
ביותר וכל מה שהם צריכים זה מישהו לדבר איתו בארבע בלילה אחרי
שבלילה השלישי ברציפות הם לא מצליחים לעצום עיניים, כי בכל פעם
שעוצמים רואים רק את החבר/ה מול העיניים עם אותו חיוך מקסים
וכובש שהיה רק לו/ה. תחשבו על איך במקום לשמוע בדלת את החברה
מגיעה הם מקבלים שעה אחר כך הודעה להגיע לבית החולים כי החברה
נפטרה.


אז כן, לפני שאתם אומרים דברים שתצטערו עליהם ולפני שאתם עושים
דברים שתצטערו עליהם תחשבו על כל אלה שהכעס שלכם מתגמד לידם,
שהעלבון שלכם מתגמד לידם, ושהם לא יוכלו להגיד לחבר שפגעו בו
בטעות "אני סולח, זה בסדר", כי אותו החבר כבר למעלה.
אז תחשבו עם הלב ועם הראש לפני שאתם אומרים דברים שיפגעו, כי
לא תמיד אפשר לתקן את זה אחר כך, ולא תמיד תהיה לכם ההזדמנות
לתקן את זה אחר כך, ותאמינו לי, אינכם רוצים להגיד דברים שאחר
כך תצטערו עליהם כל חייכם, כי כל חייכם תיקחו איתכם את אותו
הכאב של למה אמרתי ולמה עשיתי.

ולכל אלה שפגעתי בהם במהלך חיי, אמן והייתי יכול להחזיר הכול
אחורה רק כדי שלא תיפגעו שוב כי כל חיי אני אקח איתי את
הזיכרונות של אותם אנשים שפגעתי בהם.
סליחה!!!