אסי אביקסיס / מכתב אחרון במעצר |
נהיה גבוה יותר,
מעל לפלגי הזמן.
בוא נשתוק מעט,
נוותר על גניחות הזלזול,
על ריבים גנוזים.
תגיד משהו
קולך נעלם
הוא זר ברוח.
הוא נספג בתוך שרוולי החולצה,
הוא ממלא את העניים,
לא רואים את האוויר עכשיו.
בוא נקפוץ מהצוק,
נרגיש את הרוח המכה בי,
משרה את חלומותיי,
מתנפצת על האדמה,
יום אחד גם אתם תבינו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|