[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שקועה בימי
/
יום שלמחרתו הדיאטה

למה אני מרמה את עצמי ?
בכל פעם שאני מנסה לפתוח את הפה רק שטויות יוצאות - כל מיני
תהיות מוזרות שבלאו-הכי מעולם לא הגיעו רחוק מידי.

מביטה במראה, רואה מפלצת - לא אוהבת את מה שרואות עיניי.
מעדיפה לכסות הכל. להסתתר - לא להראות נוכחות. אך מתעלמת.
לא עושה כלום, לא מנידה עפעף, מתכחשת לעובדה שמה שנחשף מולי
אכן כך.
"בטח במציאות זה אחרת. בטח האגן יותר צר, החזה יותר גדול,
העיניים יותר גדולות והשפתיים חושניות מתמיד."
כן, כן - מספרת לעצמי סיפורים - מכניסה את עצמי לשקרים שלא
יודעת איך לצאת מהם, ומאשימה את עצמי בהכל.
מאשימה את המראה החיצוני שלי בכשלונות הפנימיים - הפחות
חומריים. מאשימה את החיצוניות שלי במה שהראש שלי טעה.
מתייאשת די מהר, לא מזיזה את העניינים - מחכה שהכל יסתדר
מעצמו. וכל יום הוא ה"יום שלמחרתו הדיאטה".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני הכי אוהב
נשמות של
דוגמניות. דק
וקראנצ'י.


לוציפר שופך את
השעועית


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/3/06 21:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שקועה בימי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה