|
הוא שוכב למרגלותיי
וכבר הגוף כה קר.
שפתיו שותקות,
אך בעיניו עוד זעקה
אילמת,
של חיים חסרי נשימה
(ועתה
אתה נשמה חסרת חיים)
זעקה שתחילתה בכאבם של חיים
וקיצה בדומיית המוות
זעקה שתשאר כלואה באבן
חקוקה בין שני תאריכים
(נכתב לזכרו של זהר) |
|
|
מי שאוכל בשבת,
חזיר, לדוגמה,
ונחנק;
ובדרך לבית
החולים דורס
צדיק דתי,
שלא יתפלא אם
יגיע לגהינום.
עשרת הדברות -
גרסת הבטא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.